הרצאה בזום על עולמן המופלא של הדבורים
היום בעידן הקורונה כשהריחוק החברתי הפך עניין שבשגרה, גם עולם ההרצאות שומר מרחק במסגרת המגבלות. אבל עדיין זה לא מונע מאיתנו להפגש, לשמוע, להתרשם ובעיקר להעשיר את ידיעותינו בנושאים רבים ומגוונים. אז נכון שהמפגשים כבר לא פנים אל פנים אלא פנים אל מסך ועדיין מדהים לראות כל כך הרבה צופים סקרנים 180 שומעים חופשיים שנכחו בהרצאה מרתקת אודות חיי הדבורה.
בעידן הקורונה כשהריחוק החברתי הפך עניין שבשגרה...
שני עניינים מעסיקים אותי בימים אלה, האחד זה "דבורים" והשני "זום". שני עניינים שבאורח מקרי לחלוטין קשורים זה לזה... קולה של הדבורה, הזימזום. לפני עידן הקורונה כשהייתי מגיע להרצות על הדבורים הגעתי מצויד בעוד שלל אמצעים מעבר למחשב והמצגת, הייתי פורק מהרכב כוורת, מעשנה, חלות דבש, דבש, פולן, פרופוליס ועוד שלל מוצרים, אה שכחתי גם את המיקרוסקופ שלעיתים אף גנב לי את ההצגה. ואז במהלך של כמה שבועות איי שם בחודש אפריל הכל השתנה!!!
הייתי פורק מהרכב כוורת, מעשנה, חלות דבש, דבש, פולן, פרופוליס ועוד שלל מוצרים
נאלצתי כמו רבים אחרים להסתגל למצב חדש, מוזר ולעיתים אף מפחיד. ואת שלל המוצגים שנהגתי להביא עמי החליפה המצלמה. זהו, אין יותר לחוש ולמשש בידיים, אין יותר לטעום ולהתענג על המתיקות של הדבש והפולן ומעתה איך אומרים..."לעיניך בלבד"!!! אפילו האינטראקציה והדינמיקה שבין המרצה לקהל שהיא כל כך חיונית איננה עוד ואת מקומן מחליף מסך מחולק למשבצות עם סימן של מיקרופון מושתק.